יום שלישי, 5 בפברואר 2013

אהבה רטרואקטיבית.

נסו ללכת על קצות האצבעות על כל שנה בחיים שלכם, על כל אצבע נשארת עוד מילה ואולי חצי פנים, משפט מגומגם. והנה, בצעדים קטנים שלאט לאט הולכים וגדלים יחד אתכם, אתם אוספים זכרונות, תמונות ושברים.
תארו לכם שכל זה, נכנס למגירה אחת כפאזל דמיוני בצורת ערימת דפים מרופטים והרבה מילים.
המילים קמות לתחייה והופכות לאוסף שירים ובסופו של דבר, לאלבום.

שלומי דוזטס, מוזיקאי צעיר ומוכשר, מושך ביד אחת בידית המגירה, וביד השניה מנקה את האבק ופורט על הגיטרה. משם יוצא אוסף שירים שמתקבץ לסיפורים קטנים על אהבה גדולה.

עם צוות מקצועי ותומך, מוציא שלומי את אלבום הבכורה שהצליח לכבוש את הרדיו דיסק אצלי ברכב.
האלבום נפתח עם השיר (ובמקרה גם שם האלבום) - "אפילו השמש", קולו הכה טבעי של שלומי,
כבר במשפט הראשון, מנחית אותי ישר לרצפה, לחיים ולזמן שבין עבודה ומיטה.


בסינגל שהוציא כבר לפני כמה חודשים, "איש עם מקל", מתאר פחד גדול של רובנו - לעבור חיים שלמים
ולא למצוא אהבה אמיתית, לא למצוא את הסיבה בשבילה נכרע את הברך. ההמתנה הפסיבית שיום אחד אולי
היא תופיע בעצמה, סתם ככה, ביום בהיר או באמצע הלילה.




"הוא מחכה לה כבר שנים 
והיא בשלה 
טבעת יהלומים מחכה לה 
לא מחכה לו..."




עם בגרות ילדותית ונאיבית, מילים ממכרות ומוזיקליות צבעונית ומגוונת, 
שלומי ייקח אתכם למסע קצר על חיים שלמים. לא תתחרטו.

קישור לאלבום - אפילו השמש

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה